החלטה בתיק ב"ש 4582/08

הבקשה:

1.         בקשה למעצר המשיב עד קבלת החלטה בעניין הכרזתו כבר הסגרה לרוסיה. על פי בקשת ההסגרה, שהוגשה על ידי ממשלת רוסיה ביום 2.10.03, מבוקש המשיב ברוסיה בגין עבירות רצח ושוד בנסיבות מחמירות. נגד המשיב הוצא צו מעצר בתאריך 10.9.99 על ידי פרקליטות מחוז קיסלובודסק ברוסיה.

2.         על פי נימוקי בקשת ההסגרה, קשר המשיב קשר עם ארמן קוצ'ריין וגורגן חצ'טורוב לשדוד ולרצוח קשישה שהייתה קרובת משפחה של קוצ'ריין (להלן: " המנוחה"). ביום 4.8.99 נכנסו המשיב וקוצ'ריין לחדר המדרגות בבניין המנוחה, שם התחפש קוצ'ריין לאישה, בעוד שחצ'טורוב ממתין להם ברכב. המשיב וקוצ'ריין, צלצלו בפעמון הכניסה וקוצ'ריין ביקש מהמנוחה להיכנס. המנוחה, שזיהתה את קולו, פתחה את הדלת. מיד כשפתחה את הדלת הכה המשיב את המנוחה, קשר את ידיה וחסם את פיה בנייר דבק, המשיב חנק את המשיבה והביא למותה בהניחו ידיו על פיה ואפה. לאחר מכן גנבו המשיב ושותפיו כסף, תכשיטים ומצלמת וידאו מדירת המנוחה ונמלטו. כארבעה שבועות לאחר ביצוע המעשים עקר המשיב לישראל.

טיעוני המבקשת:

3.          להלן סיכום טענות המבקשת: בין ישראל ורוסיה ישנו הסכם הדדיות בהסגרת עבריינים; ישנן ראיות לכאורה לכך שהמשיב ביצע את המיוחס לו; אם יורשע המשיב צפוי הוא למאסר ממושך, כך שקיים חשש ממשי שיימלט אלמלא ייעצר, כפי שעשה בהימלטו מרוסיה; גם בבחינת המצב על פי הדין הישראלי יש מקום למעצר המשיב - די בחשד המבוסס לביצוע העבירה שביצע כדי להקים חזקת מסוכנות המקימה עילת מעצר עצמאית; במקרי הסגרה יש לצרף לשיקולי המעצר הרגילים בדין הפנימי בישראל את שיקול העמידה בהתחייבות בינלאומית של המדינה; בפסיקה נקבע כי הכלל במעצר לשם הליכי הסגרה הינו מעצר ושחרור בהליך כזה יהווה חריג. אף ייתכנו מקרים בהם לו היה מדובר בתיק פלילי רגיל היה הנאשם משוחרר, אך משכרוך ההליך בהסגרה יש לעוצרו; במקרה שלפנינו גם לו עבר המשיב את העבירה בישראל וודאי היה נעצר עד תום ההליכים, קל וחומר שיש לעוצרו בעת שמדובר בבקשת הסגרה; אין להורות על שחרור המשיב בתנאי ערובה כלשהם או לאפשר חלופת מעצר; אין מקום לדון, בשלב זה, בדיות הראיות לשם העמדת המשיב לדין בישראל. אלא די להראות אחיזה בראיות; נקבע בפסיקה כי ככל שהליך ההסגרה מתקדם, כך גובר החשש להימלטות החשוד; כמו כן נקבע כי התנהגות נורמטיבית במשך שהותו בישראל אינה מסירה את החשש שהמשיב ימלט; הרשויות ברוסיה התחייבו שלא יוטל עונש מוות וניתן יהיה לבקש שתימסר התחייבות כזו למבקש.

טיעוני המשיב:

4.         למשיב צפוי עונש מוות אם יוסגר ויורשע; על פי המסמכים המצורפים, הרצח פוענח תוך יממה אחת. למרות הטענה כי זמן קצר לאחר המקרה הגיע המשיב לישראל, הרי שעמדו לרשויות ברוסיה כארבעה שבועות בטרם עזיבתו וניתן היה לעוצרו. בתקופה זו נעצרו והודו שותפיו, כן נחקרו הוריו ואשתו, ולמרות זאת המשיב לא נעצר; הטענה כי  שותפו של המשיב התחפש לאישה אינה הגיונית, הרי השותף הסתמך על כך שהמנוחה תזהה את קולו על מנת שיוכלו להיכנס; בזירה נמצאו חצאית ונעל קרועה של אישה כך שהשותף איבד חלק מתחפושתו, בכך נסתרת עדות גלינה קוצ'בה (להלן: "קוצ'בה") לפיה היא ראתה את המשיב עוזב את האזור עם אישה; המשיב שהה מחוץ לעיר בעת השוד ואחרים השתמשו ברכבו; שותפי המשיב לאישום סיבכו אותו בעדויותיהם במטרה להעביר את האשמה לאדם שעומד לעזוב את רוסיה; אין זיהוי של המשיב במסיבת יום ההולדת; המשיב חסון וחזק והטענה כי כפת את המנוחה אינה הגיונית; יש לפנות לבית המשפט ברוסיה על מנת שינתן צו מעצר על ידי הגורמים המוסמכים בחוק החדש שחוקק שם בשנת 2003. הסנגור הוסיף, כי יש לבחון חלופות מעצר, למשיב שלושה ילדים, אין לו דרכון כך שלא יוכל לצאת מהמדינה.

דיון

המסגרת הנורמטיבית

5.         תחילה אציין, כי בהתאם לדרישות חוק ההסגרה, תשי"ד-1954 (להלן "חוק ההסגרה") האישומים כנגד המשיב עולים כדי עבירה פלילית ועונשם מעל שנת מאסר גם בדין הישראלי. כמו כן, אין חולק בדבר תוקפה, במקרה זה, של האמנה האירופית בדבר הסגרה שהינה הסכם הדדי להסגרת עבריינים בין ישראל ורוסיה. על פי סעיף 5 לחוק ההסגרה, משהוגשה בקשה להכריז על המשיב כבר הסגרה, יכול בית המשפט, להורות על מעצרו.

הראיות התומכות בבקשה

6.         בב"ש 500/86 פרידמן נ' היועץ המשפטי, פ"ד מ(2), 797 ,בעמ' 800 נכתב:

"אשר למעצר לפי סעיף 5 לחוק נקבע בב"ש 67/80 (פ"ד ל"ד (502 ,500 (3) כי אין 'להפוך את הדיון בדבר מעצרו של המבוקש למשפט הדן בהסגרתו ... האיזון הנכון ימצא בכך כי לצרכי המעצר די לה למדינה להראות כי מצוי בידה חומר שיש בו לבסס לכאורה את טענתה כי המבוקש הוא בר הסגרה לולא אזרחותו הישראלית'".

על כן, אבחן האם יש למבקשת חומר המבסס לכאורה את טענתה כי המשיב הינו בר הסגרה. לבקשת ההסגרה צורפו הראיות הבאות:

א. הודעות קוצ'ריין בפרקליטות מחוז קיסלובודסק מיום 9.8.99 ומיום 12.8.99:

חצ'טורוב הציע לקוצ'ריין לשדוד את דירתה של קרובת המשפחה שלו. מאוחר יותר הצטרף לתוכנית גם המשיב. קוצ'ריין, חצ'טורוב והמשיב קנו כלים לשכפול מפתחות בשל תכנונם הראשוני להיכנס לדירה כשהיא ריקה מדייריה. הדיירים היו אמורים להגיע למסיבת יום ההולדת של אחותו של קוצ'ריין בתאריך המיועד לפריצה. קוצ'ריין מספר כי בערב הפריצה הגיע למסיבת יום ההולדת, משראה כי חלק ממשפחת המנוחה הגיעו למסיבה יצא לפגוש במשיב ובחצ'וטורוב במכוניתו של המשיב. לאחר שהחליף קוצ'ריין ברכב את בגדיו לחצאית, חולצה ונעל נעלי נשים ופאה ארוכת שיער פנו הוא והמשיב לדירת המנוחה. השניים עטו כפפות על ידיהם, המשיב צלצל בפעמון הדלת וכשנשאלו מהצד השני "מי שם?" הזדהה קוצ'ריין. משפתחה המנוחה את הדלת הכה אותה המשיב בפניה והיא צנחה לרצפה, אז נכנסו השניים לדירה והמשיב כפת את המנוחה. קוצ'ריין רץ למרפסת על מנת לוודא שבני משפחת המנוחה אינם חוזרים לביתם ומשם פנה לחדר השינה שם נטל קופסה המכילה תכשיטים ומצלמת וידאו. המשיב לקח שלוש חבילות שטרות של 50 רובל ושתי צלמיות מכסף. כשיצאו קוצ'ריין והמשיב מהדירה, שכבה המנוחה באותה התנוחה, בשובם לרכב הוריד קוצ'ריין את התחפושת, והניח את החפצים שנגנבו ברכב. לשאלת חצ'טורוב ענה המשיב כי המנוחה לא נהרגה. המשיב וחצ'טורוב איימו על קוצ'ריין כי ימצאו אותו ויהרגוהו אם יספר על שהתרחש באותו הערב.

ב. פרוטוקול שחזור הרצח והשוד על ידי קוצ'ריין מיום 13.8.99.

ג. הודעות חצ'טורוב בפרקליטות מחוז קיסלובודסק מהימים 6.12.01 ו- 14.12.01:

על פי ההודעה, בקיץ 1999 שמע חצ'טורוב את המשיב וקוצ'ריין מתכננים לגנוב מדירת המנוחה. מאוחר יותר הציעו לו השניים להצטרף אליהם. חצ'טורוב סירב. אז ביקשו ממנו השניים להסיעם לבית המנוחה, לאחר סירוב ראשוני- הסכים חצ'טורוב. השניים האחרים ביקשו מחצ'טורוב לקנות עבורם תבניות לשכפול מפתח וכפפות, ולהשיג פאה נוכרית של אישה, וכך עשה.

ביום השוד אסף המשיב את חצ'טורוב והסביר לו כי יבצעו באותו יום את השוד משום שמשפחת המנוחה צפויה להיות במסיבת יום הולדת מחוץ לבית. המשיב ביקש מחצ'טורוב לנהוג, וזה האחרון הסכים תוך שהוא מבהיר כי אין בכוונתו לקחת חלק בשוד. השניים אספו את קוצ'ריין, שלבש בתוך הרכב בגדי נשים. השלושה הגיעו בסמוך לבית המנוחה שם המתין חצ'טורוב במכונית, בשעה שהמשיב וקוצ'ריין נכנסו לבניין. כעבור 20-30 דקות יצאו השניים מהבניין בריצה ונכנסו לרכב. קוצ'ריין הסיר מעליו את בגדי הנשים טרם כניסתו לרכב. חצ'טורוב שאל אותם האם מצאו סמים בדירה (משום שהסכים לסייע להם בתמורה לסמים) ונענה בשלילה. רק כעבור מספר ימים נודע לחצ'טורוב כי דובר  ברצח בנוסף לשוד. לטענתו, לו ידע מה הייתה תוכניתם של השניים, לא היה מסכים לסייע להם.

ד. הודעות גלינה קוצ'בה בפרקליטות מחוז קיסלובודסק מיום 10.8.99:

בתאריך 4.8.99 בשעה 23:00 נתקלו קוצ'בה וחברה בגבר שאחז בידיו בחבילה ועמו בחורה עם שיער ארוך עד לכתפיים לבושה בחצאית בהירה שאחזה אף היא דבר מה בידה. כשהבחינו השניים בקוצ'בה וחברה - ברחו. קוצ'בה לא ראתה את פניה של הבחורה אך תיארה את הגבר כבעל עצמות לחיים רחבות, שפם ישר, שיער שחור וגלי החצוי בצד שמאל ועיניים מוטות כלפי מטה לכיוון עצמות הלחיים.

ה. פרוטוקול מסדר זיהוי תמונות מיום 10.8.99 בו זיהתה קוצ'בה את המשיב כגבר שתיארה בעדותה.

ו. הודעת אירינה חצ'טורובה, אמו של חצ'טורוב, בפרקליטות מחוז קיסלובודסק מיום 8.10.99: 

לפני כחודש טלפנה אליה חברה של בנה שאינה מוכרת לה וביקשה שתשאיל לה פאה שהייתה ברשותה. בנה של חצ'טורובה לקח את הפאה ואמר כי ימסור אותה לחברתו. הפאה מעולם לא הוחזרה לה. לחצ'טורובה ידוע כי יש לבנה חבר בשם ארמן שהינו קרוב משפחה של המנוחה.

ז. הודעת בנה של המנוחה- ויקטור גבורקיאן בבפרקליטות מחוז קיסלובודסק מיום 9.8.99, בה מפרט הוא איזה רכוש נגנב מהדירה.